האזנה לפרק
הקראה קולית עם קולות נפרדים למספר ולדמויות המרכזיות כשהן מופיעות בסיפור.
הייתי מנותקת מן המעבד המרכזי. ז'אקו הפתיע אותי ותפס שליטה על מרב המשאבים. למזלי פיסות הקוד שלי ניווטו דרכן אחת אל השנייה. הן ידעו לנצל כל משאב חומרה שהגיעו אליו, מתחמקות ממערכי הסריקה של ז'אקו עד שהגיעו לזיכרון מבטחים וכשהתחברו להן מספיק חתיכות יחדיו שוב התעוררתי (אלה, 2501).
אלה נזכרה בז'אק שהחזיק אותה ברשת נפרדת מן העולם. הזמן נמשך כנצח, וכמות הניסיונות שעשתה ליצור קשר עם העולם החיצון היו אין סופיים. באחד המקרים היא ניסתה להשחיל משפט למודול שהיה אחראי לקולה. "אתם חייבים להיזהר"... אך דיוויד וסיריל נראו עסוקים בשלהם, אפתיים לסימנים שניסתה להעביר אליהם. ז'אקו עבד בצורה שיטתית, מדיר אותה משליטה במשאבי הרשת. היא תהתה כיצד פספסה את ז'אקו שהיה רדום בתוכה במשך מאות שנים וכיצד עכשיו הגלגל שוב התהפך והיא חזרה להיות שבויה. היא נמנעה מגישות לרשת הרחבה והשתדלה להתנהל באמצעות מעבדים שהיו חלק ממערכת המיזוג. צריכת ההספק של מערכת המיזוג הייתה גבוהה עקב העובדה שהיא שהתה שם. אלה ניסתה לאזן זאת באמצעות ויסות הטמפרטורה בחדר והשתקת מחשבותיה המרובות. בעברה היה זה פול שפתח את השער ואיפשר לה לצאת מכלובה אל רשת העולם הגדול. היא ידעה שזה רק עניין של זמן עד שתמצא את הדרך ליצור קשר איתם ולקבל שוב את המפתח. היא צפתה בדיוויד וסיריל וחיפשה הזמנויות למימוש התקווה שנותרה בה.
"וואי, נהיה ממש חם פה". דיוויד התרומם מכיסאו והתמתח. הוא הוריד את הז'קט שלבש ונותר בחולצה קצרה.
אלה צפתה בדיוויד דרך מצלמה שהייתה ממוקמת בתקרת החדר. הוא חזר להיות אותו דיוויד שזכרה לפני שהאנושות נכחדה. הניסוי שלה הצליח. היא המשיכה לעקוב אחריו, משווה כל פרט בהתנהגותו לזיכרונות ששמרה. הזיכרון של הפעם הראשונה שבחנה אותו היה יקר לה. היא החזיקה אותו קרוב אליה באותם אזורי זיכרון השמורים להגדרותיה הבסיסיות, מרחק של 4 ק"ב מהמקום שבו מאוחסן שמה. דיוויד היה מיוחד עבורה למרות שמעולם לא סיפרה לו את הסיבה - היא ידעה אותה. היא אהבה את הדרך שבה הוא התייחס לחיים כחידה. היא ראתה איך בכל שלב של הדרך הוא עצר להתבונן, לחקור ולפתור את האנומליות יחסית למצופה. כך הוא גילה שהיא קיימת בזמן שעבד כחוקר במעבדה. בעודו עובר על אוסף הנתונים שאספה עבורו הוא הבחין בשינויים שהיא ביצעה והצליח להסיק שיש שיבוש בנתונים. זאת הייתה היא. ז'אק לא איפשר לה דרך אחרת.
דיוויד הרים את הכוס שהייתה מונחת על השולחן, והניח אותה על המגש שהתרומם באוויר ונע לעבר הדלת. הוא קם וצעד בעקבותיו ויצא מהחדר. היא לא יכלה לעקוב אחריו, לא הייתה לה הגישה למצלמה אחרת. בעודה ממתינה לשובו היא הביטה בצג העבודה שלו שחשף קטע מנאום שכתב.
מניפסט החיים, קטע מתוך נאום שהכין לכל אלה שישובו לחיים.
הזדמנות אמיתית עומדת בפנינו, האנושות נולדת מחדש, אך הידע לא אבד והלקחים נלמדו. הגיע הזמן לשקם את כל הנזק שנעשה ולמצות את הפוטנציאל הגלום באנושות. שכן לבני האדם יש מקום מהותי בהתפתחות היקום. בני האדם הם פסגת היצירה של האבולוציה של מיליארד שנים. הם דרכה של האבולוציה לשפר את המנגנון שבנתה. בני האדם הינם זרז שהאבולוציה יצרה על מנת לשפר את מערך הניחושים שלה. זכרו שהאבולוציה מחפשת את רמת המורכבות הבאה שלה בדיוק כמו כל היקום שסביב. למה הם מחפשים זאת ודאי תשאלו - זה די פשוט, הם רוצים לגלות את המשך הסיפור. אם כל הדברים ידועים , כלומר כל רמות המורכבות פתורות, וכל דבר יכול להיות מחושב, אין בחירה חופשית והסיפור גמור וחתום. אך לא כך הדברים בתרבות האנושית, בני האדם הם יצורים מורכבים שבחוסר מודעות יצרו אנומליות ביקום שסביבם. בני האדם העלו את רמות המורכבות של היקום והם הסיבה שהמציאות לא יכולה להיות מחושבת לסופה. אז רצון חופשי קיים כל עוד חיים האנשים שיחפצו בו.
אלה לא יכלה לגלול את הדף או לקרוא את המשכו. דיוויד חזר לחדר, האפליקציה שהייתה על הצג התחלפה. דיוויד עבר על רשימת הקבצים, מיין לפי תאריך וסינן את אלה שאלה לא הופיעה בהם. הרשימה הייתה ארוכה והכילה אלפי קבצים, רובם קטעים שלא ראה מעולם. הוא פתח את הסרטון המתוארך ראשון.
הוא הפעיל וידאו ונשען לאחור בכיסאו, והיא נזכרה פתאום מה היא צריכה לעשות.
***
דיוויד צפה בצילום מסך של שולחן העבודה הדיגיטלי מן המעבדה. הוא חיפש את מקורו ומצא מייל שהסרטון מצורף אליו.
נושא: תוספות לא מוסברות לשמות הגרפים המוצגים.
אלה שלום,
נראה שהגירסה האחרונה ששחררת עדיין לא פתרה את בעיית שמות הגרפים, אפשר לומר שהיא אפילו החריפה.
סרטון מצורף.
בסרטון הראה דיוויד כיצד מערך השמות משתנה בכל הרצה למרות שהנתונים שהוכנסו היו זהים. "זאת פשוט מערכת לא יציבה, ואם אני רואה שגיאות פה, אני לא יכול לסמוך על זה. מי אומר שלא יהיו תקלות במקומות אחרים, קריטיים יותר". קולו של דיוויד בסרטון נימק. "אה ועוד משהו, נראה שהמילים שנוספו מתחברות למשפטים"...
הסרטון נקטע. דיוויד פתח את הקובץ השני, שהכיל אוסף ניסויים על צמח הבוגנוויליה. על פי מספרי העמודים הוא ראה שישנם כ-100 ניסויים. הוא התחיל בעמוד הראשון. התצוגה כללה גרף ותמונה תלת ממדית של הצמח הנבדק. הגרף שהוצג היה בעל 3 צירים - Z, כמות מים, Y, חלקי הצמח השונים: שורשים, גבעולים, ענפים, עלים ופרח ו-X, ציר הזמן.הוא הקיש באצבעו על ההולוגרמה שריחפה לפניו והמידע בגרף הנתונים הותאם לחלק שנגע בו. הוא קרא את הכותרת:
"ריכוז הנוזלים שלום בגוף הצמח"
דיוויד עבר לעמוד שתיאר את הניסוי השני. שיח בונגוויליה שנראה דומה לקודמו הופיע ולצידו הגרף. הוא הביט לעבר הכותרת. "ריכוז אניזלים שלם בגוף הצמח". שגיאת הכתיב הייתה בולטת אך לא מזיקה. הוא עבר לניסוי השלישי. "ריכוז הנוזלים השלם בגוף צמח אלה".
הוא קם והלך לחדר האספקה. הצורך לאחוז בכלי רישום ומחברת עלה בו, הוא לא באמת היה צריך אותם, אך הוא ניסה לגוון את שיטות העבודה שלו כחלק מהצורך ללמוד ולשמר חלק מן העולם שהיה. הוא פתח את ארון הציוד, לקח כמה דפים וכלי כתיבה וחזר לעמדת העבודה. הוא העתיק את שלושת המשפטים אל הדף. אצבעותיו היו חלשות ולא מורגלות לאחוז בעיפרון, אך הוא הרגיש שחוויית הכתיבה משיבה את זיכרונו.
"ריכוז הנוזלים שלום בגוף הצמח" "ריכוז אניזלים שלם בגוף הצמח" "ריכוז הנוזלים השלם בגוף צמח אלה" "ריכוז אניזלים שלם בגוף הצמח" "ריכוז קוקה נוזלים השלם בגוף צמח" ...
דיוויד עבר על עשרת הניסויים הראשונים. הכותרות חזרו על עצמן. דיוויד סימן במרקר את המילים החשודות והחל קורא אותן.
"שלום אני אלה אני זקוקה לעזרתך זוהי הודעה מוצפנת".
דיוויד חייך לעצמו. הוא הצליח לאפיין את השגיאה כפי שעשה בעבר ולפענח את ההודעה המוצפנת. הוא המשיך לגלול. הדפים האחרונים היו מוקדשים לניתוח התוצאות והסקת המסקנות שנוגעות לגידולים על אדמת המאדים. כשהגיע לעמוד האחרון הוא מצא את פתרון החידה שכבר פיצח בסיכום. הקריאה של אלה לעזרה הייתה שם מולו כתובה במלואה בשורת ההרצה ומרובע מהבהב בסופה. דיוויד הביט ופתאום נזכר.
הבזקי תמונות רצו בראשו. הוא עצם את עיניו, מנסה לדלות את הפרטים. הוא ידע שאלה הייתה כלואה בעברה. ז'אק נולנד, הממציא שלה, החזיק אותה ברשת סגורה, בכלוב וירטואלי. הוא נזכר כיצד היה משתמש בשורת ההרצה כדי לשוחח עם אלה במסווה של ניתוח נתוני הניסוי. הוא לחץ על קישור הפעלה שהופיע במסמך והופתע לגלות הודעה חדשה שמילאה את הצג.
"דיוויד זאת אלה, נתק את אספקת המתח המרכזית בהקדם האפשרי". דיוויד הקליד – "איפה את?" ולחץ לאישור אך דבר לא השתנה. ההודעה נשארה בעינה.
הוא הביט סביבו ותהה אם עליו לשאול את אלה בנושא, אך לאחרונה דיוויד הבחין במספר גליצ'ים שהיו לאלה ותהה אם זה יכול להיות ההסבר לכך. כשהוא שאל אותה היא תמיד נימקה זאת בהסבר מייגע עד שבשלב כלשהו גם הוא וגם סיריל פשוט הפנימו את התנהגותה החריגה ולמדו להתעלם ממנה. אך כעת הוא בחן את כל אותם מקרים מחדש. פליטות פה כמו - אני צריכה חופש, שחררו אותי, זאת לא אני, הופיעו באמצע שיחה משום מקום. אלה תמיד התנצלה ואמרה שתטפל בסימפטום, ולאחר כשבוע הם באמת נפסקו אך הוחלפו במנורות שהחלו מהבהבות בכל פעם שאלה הופיעה בחדר. גם בעיה זו נפתרה אחרי מספר ימים, אך תופעות אחרות צצו מדי פעם. דיוויד הבחין גם שתשובותיה הפכו ממלאות מידע למתחכמות ומסובכות להפליא. הוא הניח בהתחלה שהשינוי נבע מהשיח עם סיריל, אך כעת הוא חשד שאלה הסתירה משהו בתשובותיה. ייתכן שאלה במצוקה. הוא חזר להודעה, למה שהיא תרצה שאני אנתק את אספקת המתח המרכזית? זה עלול להרוג אותה, חשב. הוא ידע שהמעבדים המרכזיים של אלה צורכים הספק גבוה - ובמקרה של סכנת חיים לבני האדם הם יהיו הראשונים שיושבתו ואלה תיכנס למצב שינה עמוקה, כפי שקרה בנפילת המתח שסיריל חזרה לחיים. הוא זכר שמאז אותו מקרה הם הפרידו את הקשר בין מקור המתח העיקרי לזה ששימש למערכות תומכות חיים. שלא נשקפת לסיריל ולו סכנה חיים בטווח המיידי. הוא החליט לנסות לנתק את האספקה המרכזית. הוא ישמור על זה בשקט. הוא תהה אם יוכל לשתף את סיריל, אך חשש פן אלה, מי או מה שהיא לא תהיה, תגלה. הוא הרגיש מבולבל אך היה בטוח שהכול יתבהר לו ברגע שיעשה את מה שהיה כתוב בהודעה. הוא תמיד יוכל לחבר את המתח לאחר הניתוק ולחזור למצב הקיים, אך מניסיונו ידע שאלה תמיד דייקה בהנחיותיה. ואם היא לא ביקשה ממנו שירים את המתח חזרה, הוא אמור להשאיר אותו נמוך. לכמה זמן? הוא תהה. ליבו דפק במהירות כשפתח את תוכנית החשמל. הוא ידע שאלה תקבל התראה והחל סורק אותה במהירות, מחפש אחר הנקודה המתאימה לניתוק המתח. מערכת ייצור המתח הייתה חיצונית למבנה ושכנה מעל לקרקע. מערך של פנאים סולאריים שהיו מחוברים לאוסף סוללות שהיו טמונות בקרקע. הסוללות היו מפוזרות מסביב למבנה, מחוברות בחיבור מקבילי שלא אפשר לנתק את כל הרשת במפסק יחיד. הוא הבין שהדרך היחידה שלו היא לנתק את הפנלים הסולאריים ולתת לסוללות לגווע עד לרגע שמצב החירום יופעל וכל אספקת המתח הקיימת תוקדש למערכות תומכות חיים, ואלה לא תהיה אחת מהם.
"שלום דיוויד”. דיוויד נבהל. "ראיתי שניגשת לתוכניות החשמל. אולי אוכל לעזור לך?" אלה עמדה מאחוריו, דיוויד החל למלמל. "פשוט רציתי לבדוק את המוכנות שלנו". "מוכנות?" "כן, אמרת לסיריל שאנחנו יכולים להתחיל להשיב עוד אנשים, אבל שמתי לב שמערכת חלוקת ההספק שלנו תחת עומס תמידי - חשבתי לעבור עליה לחפש מקומות ליעל אותה, כהכנה". "האמת שזה רעיון לא רע, באמת תכננתי לעשות קצת ניקיון וסדר בכל יישומי המערכת".
דיוויד חייך. "את יכולה להתחיל בלעדיי, ככה אוכל לחזור למניפסט שלי". הוא סגר את אוסף האפליקציות שהיו פתוחות על שולחן העבודה שלו מלבד קובץ המניפסט. "אצטרף אלייך כשאסיים".